אקזיט: המדריך המלא של Equitybee לאופציות עובדים באירועי נזילות
חדשות משמחות! הסטארטאפ בו אתם עובדים עומד לפני אקזיט, ויתכן מאוד שאתם הולכים להרוויח על התרומה שלכם להצלחת החברה. זו יכולה להיות עסקת רכישה על ידי חברה אחרת (M&A), הנפקה של מניות החברה לציבור בבורסה (ב-IPO או SPAC) או עסקת סקנדרי.
מלא שאלות עולות עכשיו: כמה אתם הולכים להרוויח? מה זה תהליך האצה? ומה קורה לאופציות שלכם שעוד לא הבשילו? אנחנו כאן כדי לענות עליהן ועל שאלות רבות אחרות, וגם כדי לעזור לכם להעריך כמה אתם הולכים לקבל בעזרת המחשבון שלנו.
קצת הסברים: בחלק הראשון של המדריך תמצאו מחשבון שפיתחנו עבורכם. לאחר מכן ישנן תשובות מפורטות לשאלות לסוגים שונים של אירועי נזילות.
אם יש לכם שאלות נוספות - כיתבו לנו ונשמח לסייע
בואו נדבר תכלס: כמה אתם הולכים לקבל בעקבות האקזיט? המחשבון שלנו יעזור לכם לקבל הערכה לגבי הסכום שאתם עתידיים לקבל לפי הזמן בו הצטרפתם לחברה ומענקי האופציות שלכם
אקזיט: כל מה שרציתם לדעת על האופציות עובדים שלכם ולא היה לכם את מי לשאול
הסטארטאפ שאתם עובדים בו רגע לפני אירוע נזילות משמעותי ויש לכם מיליון שאלות (מתי מקבלים את הכסף סופסוף??). הכנו לכם את המדריך המלא לקראת האקזיט עם תשובות לשאלות החשובות ביותר. שימו לב - המדריך בנוי לפי סוגים שונים של אירועי נזילות. מוזמנים להעמיק בכל תרחיש שרלבנטי לכם.
הנפקה ראשונה לציבור (או IPO שאלו ראשי התיבות של Initial Public Offering) היא תהליך בו חברה פרטית נרשמת לראשונה למסחר בבורסה ומאפשרת לציבור להתחיל לסחור במניותיה. תהליך ההנפקה כולל גם גיוס של הון שנכנס לקופת החברה והוא מגוייס מהציבור.
הנפקה היא תהליך שנמשך לאורך תקופה וכולל מספר שלבים. לפני ההנפקה החברה נדרשת להגיש לרשות ניירות ערך הרלוונטית (בארה״ב ה-SEC) תשקיף ומסמכים נוספים בהם מפורטים נתונים אודות פעילותה, תוצאותיה הכספיות, כולל הכנסות, רווחים ומידע רב נוסף.
לאחר ההנפקה החברה מחוייבת לדווח לציבור באופן שוטף על תוצאותיה הכספיות (לרוב מדי רבעון) וכן לדווח על אבני דרך משמעותיות ואירועים מהותיים בפעילותה.
במסגרת ההנפקה החברה תהפוך לציבורית ובעלי המניות - בהם גם עובדים שמימשו אופציות שהבשילו - יוכלו למכור את המניות בשוק הציבורי (בבורסה) בתמורה למחיר המניה במועד המכירה. ברוב המקרים בעלי המניות בחברה יוכלו למכור את האחזקות שלהם רק לאחר תקופה בת מספר חודשים המכונה Lockup Period.
בנוסף, יש חברות שאינן רושמות למסחר את כל המניות הקיימות שלהן במועד ההנפקה (הדבר אפשרי בבורסות בארה"ב אך לא בישראל) ותחלוף תקופת זמן נוספת עד להשלמת רישום המניות למסחר על ידי החברה באופן שניתן יהיה למכור אותן בבורסה. יש לכך השפעה על העובדים בחברות.
אחת מצורות ההנפקה הפופולריות בשנים האחרונות היא באמצעות חברה למטרת רכישה מיוחדת או ״חברת צ׳ק פתוח״ הידועה בשם SPAC (Special Purpose Acquisition Company). בשנים 2020-2021 כמות עסקאות ה-SPAC הגיעה לשיא (ובתקופה האחרונה האופנה קצת מתקררת). חברות הייטק משתמשות באפיק זה בין היתר כי הוא מאפשר להן להרשם למסחר, להפוך לציבוריות ולאפשר לבעלי המניות אירוע נזילות - מבלי לעבור את ההליך הבירוקרטי הארוך והמורכב הכרוך ב-IPO.
בקצרה, בעסקת SPAC פעילותה של חברה פרטית, כמו סטארטאפ, ממוזגת לתוך חברה ללא פעילות עסקית (שהיא למעשה שלד בורסאי) שגייסה הון ממשקיעים אך ורק על מנת לבצע את המיזוג. במסגרת התהליך החברה הממוזגת הופכת לציבורית ומתחיל מסחר במניות שלה בבורסה. לאחר מכן, בדומה למצב בהנפקות IPO, החברה מחוייבת בשקיפות ובדיווח של התוצאות הרבעוניות שלה ואבני דרך חשובות אחרות.
בסופם של שני התהליכים - IPO ו-SPAC - הסטארטאפים יהפכו מחברות פרטיות לחברות ציבוריות שבעלי המניות שלהן, כולל עובדים ועובדים בעבר שמימשו את האופציות שלהם, יוכלו למכור את המניות שלהם בבורסה. ההבדל בין שני התהליכים הוא בדרך שמביאה את הסטארטאפ עד לשערי הבורסה.
בתהליך IPO חברה בעלת פעילות עסקית מציעה את המניות שלה למשקיעים בשוק ובתמורה מגייסת הון לקופתה. החברה מגייסת הון מכמות גדולה של משקיעים והצלחתה או אי הצלחתה בגיוס תלויה בהעדפות המשקיעים בשוק הציבורי. כמו כן, לקראת IPO החברה שעומדת לפני הנפקה נדרשת לקבל אישור של רשות ניירות ערך לתשקיף שלה (המסמך הפומבי שעל בסיסו מבוצעת ההנפקה, הכולל מידע רב על החברה). זהו תהליך ארוך ומורכב יחסית במהלכו החברה עשויה לקבל דרישות והערות שונות מהרשות.
לעומת זאת, בעסקת SPAC חברת ה״צ׳ק פתוח״ כבר גייסה הון ומניותיה נסחרות בבורסה, וכעת היא צריכה לבחור מי תהיה חברת המטרה אותה היא תמזג לתוך פעילותה. כך שלמעשה עיקרו של הליך זה הוא משא ומתן על הסכם המיזוג בין חברת המטרה לחברת ה- SPAC. בהשוואה ל-IPO זהו תהליך זול ופשוט יחסית שכרוך בפחות הוצאות על ייעוץ משפטי ופיננסי. כמו כן, שווי החברה המתמזגת (הסטארטאפ) ומחיר המניה ההתחלתי שלה בהליך זה נקבע כאמור במשא ומתן בין הצדדים, ולא בהכרח על בסיס הערכות המשקיעים בשוק.
מה ההבדל מבחינת העובדים?
לרוב השלמת תהליך ה-SPAC תהיה מהירה יותר מ-IPO (אך לא תמיד. לעיתים במיזוג ה- SPAC נקבעים תנאים מסוימים אשר השגתם אורכת זמן). כמו כן, לרוב ב-SPAC יהיה תהליך פיצול או מיזוג של המניות (Split או Reverse Split), זאת אומרת שמניה אחת בחברה בה אתם עובדים לא תהפוך בהכרח למניה אחת בחברה הממוזגת לאחר ה-SPAC, וכמות המניות שתחזיקו תיקבע לפי היחס שייקבע במסגרת המיזוג. לכן, אל תיבהלו אם אתם רואים שהמחיר למניה שפרסמה החברה הוא למשל $10 למניה, כאשר חשבתם לפני כן שמחיר המניה שלכם הוא $100 למניה - בידקו האם היה ספליט במניה ובאיזה יחס, יתכן שכל מניה שלכם פוצלה ל- 10 מניות בחברה הממוזגת.
בשורה התחתונה, מבחינתך כעובד.ת אין הבדל משמעותי ומה שמשנה הוא שבסוף המניות של החברה יהיו רשומות למסחר וניתן יהיה למכור אותן.
ישנם כמה הבדלים בין הנפקות של חברות בישראל ובארה״ב שנובעים משוני ברגולציה הקיימת בכל אחד מהשווקים. הנה כמה מההבדלים המהותיים לעובדי סטארטאפים בישראל:
תקופת חסימה (Lockup period) - בהנפקה בבורסות האמריקאיות (נאסד״ק או בורסת ניו יורק) בדרך כלל יש סטנדרט בשוק שנקבע על בסיס הסכמה עם החתמים או הסכמה עם חברת ה- SPAC בנוגע למשך התקופה בה לא ניתן למכור את המניות לאחר ההנפקה. הסטנדט בשוק לאחרונה הוא תקופת חסימה של חצי שנה, כאשר לעיתים משחררים מהחסימה חלק מהמניות (15% - 25%) מוקדם יותר, כ- 3 חודשים לאחר ההנפקה, או כתלות בהתקיימות תנאים מסוימים.
לעומת זאת, בישראל ישנן תקנות של הבורסה בנוגע למועדים בהן בעלי המניות השונים יכולים למכור אותן. יכולים להיות מצבים בהם לפי תקנות הבורסה בעלי מניות מסוימים לא יהיו כפופים לתקופת חסימה בכלל (למשל, עובדים קיימים של החברה שאינם נושאי משרה ואינם מחזיקים אחוז משמעותי בחברה). לחילופין, לעיתים עובדים או עובדים לשעבר בחברה או בעלי תפקידים בכירים יכולים להיות כפופים לתקנות מחמירות שיאפשרו להם למכור את המניות שלהם לאחר ההנפקה בקצב איטי (3 חודשים חסימה מוחלטת ולאחר מכן אפשרות למכירה של 2.5% בכל חודש למשך 15 חודשים נוספים, או 12.5% בכל חודש למשך 6 חודשים נוספים, תלוי בסטטוס של בעל המניות). גם כאן, חברה יכולה לקבוע הוראות חסימה נוספות (מחמירות יותר מתקנות הבורסה) אשר יחולו על המניות לאחר ההנפקה.
מיסוי - לעובדים ישראלים הנמצאים בישראל וחייבים במס בישראל בלבד, לא יהיה הבדל במיסוי בין הנפקה בארה״ב ובישראל ביחס לאופציות שניתנו תחת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה.
שפה - התשקיפים והמסמכים הרלבנטיים לקראת הנפקה בישראל יפורסמו בעברית, לעומת הבורסות האמריקאיות ששם כמובן יפורסמו באנגלית.
תהליך - ישנם כמה הבדלים בתהליכים עצמם. כך למשל בישראל חברה חייבת לרשום למסחר את כל המניות שלה. בארה״ב לעומת זאת אפשר לרשום למסחר רק חלק מהמניות וזה עשוי להשפיע על העובדים. כמו כן, בישראל לא קיים תהליך מוסדר של SPAC כמו זה שבארה״ב.
בדרך כלל השלב הראשון המפורסם לציבור ולכם כעובדים בדרך של החברה ל-SPAC הוא דיווח פומבי והודעה לתקשורת על הסכם מיזוג שנחתם בין חברת ה-SPAC לחברה שיש לה פעילות עסקית. ההודעה תכלול לרוב את תנאי העסקה, כולל שווי המניה המיועד, תנאים רגולטוריים שצריכים להתקיים ואת לוחות הזמנים המשוערים להשלמת העסקה. עם זאת, בשלב זה עוד לא תוכלו לדעת בדרך כלל מה יהיה השווי המדויק של חבילת האופציות שלכם כי הוא יהיה תלוי בגורמים שייקבעו סופית בסמוך למועד המיזוג הסופי, כגון שיעור ה-Split במניה והשווי המדויק של החברות המתמזגות.
לאחר מכן, לרוב יש תקופה בה החברות המתמזגות פועלות להשלמת תנאים שנקבעו צורך המיזוג (כגון אישור של רגולטורים בתחום הפעילות של החברה ואישור של בעלי מניות או ספקים ולקוחות מהותיים). לעיתים יפורסמו דיווחים של חברת ה- SPAC על השגת תנאים אלו, אך לא תמיד.
לבסוף, אסיפת בעלי המניות של חברת ה-SPAC צריכה להתכנס ולאשר את המיזוג ואת תנאיו. מועד האסיפה יפורסם ותוכלו לעקוב אחריו ולקראתו יהיו פרסומים רלבנטיים. לעיתים נעשים שינויים בתנאי המיזוג בשלב זה, בעקבות דרישת בעלי מניות וכדי להשיג את הרוב הנדרש בהצבעה. לאחר שניתן אישור אסיפת בעלי המניות המיזוג מבוצע, ובעלי המניות מקבלים מניות חדשות בחברת הממוזגת הנסחרת.
כאמור, לרוב לאחר ההנפקה ישנה תקופת חסימה, בה בעלי המניות, ובהם עובדים ועובדים לשעבר, לא יכולים למכור את האופציות שלהם (מידע נוסף בסעיף בנושא).
בהשוואה להנפקת IPO, ה-SPAC יכול להיות תהליך קצר יחסית שנמשך חודשים ספורים אך עלול להתארך עקב קשיים בהשגת תנאי המיזוג או קשיים בהשגת הסכמות בעלי המניות של ה- SPAC.
בדרך כלל, אופציות שקיבלתם בסטארטאפ והן עדיין בתוקף, יומרו לאופציות של החברה הציבורית, כלומר - אופציות שניתנות למימוש למניות של החברה הציבורית. לעיתים זה יהיה במסגרת תכנית אופציות חדשה של החברה - הדבר תלוי באופן הפיכת החברה לציבורית (הנפקה, מיזוג או דרך אחרת) וכן בהחלטות של החברה ובשיקולי המס שלה.
שימו לב, לפני ההנפקה עשוי להיות תהליך של פיצול או איחוד של המניות שישנה את כמות המניות של החברה. כלומר, לא בהכרח אופציה אחת בחברה הפרטית תומר לאופציה אחת בחברה הציבורית.
המניות שלכם - אם מימשתם אופציות כשעזבתם את החברה או שתחליטו לממש לקראת ההנפקה - הופכות בעקבות הנפקת החברה למניות סחירות ויש לכם אפשרות למכור אותן. שימו לב, שלעיתים קרובות יש לאחר ההנפקה תקופת חסימה (lock-up period), במהלך תקופה זו בעלי המניות בחברה לא יכולים למכור אותן. לכן, יכול לחלוף פרק זמן עד שתוכלו למכור את המניות שלכם לאחר הנפקה ולהפגש עם הכסף המיוחל. בסעיף במדריך זה בנושא תקופת החסימה תמצאו מידע נוסף בנושא.
חשוב לומר שאם עזבתם את החברה ולא מימשתם את האופציות שלכם - לא תקבלו שום תגמול במקרה של הנפקת החברה או אירוע נזילות אחר.
הנפקה ראשונה לציבור (IPO) היא תהליך ארוך יחסית שהשלמתו נמשכת לאורך תקופה. בשלב הראשון החברה תגיש טיוטה לתשקיף לרשות ניירות ערך הרלבנטית. התשקיף יכלול מידע על החברה, פעילותה, הכנסותיה, מידע בנוגע למגבלות על המניות ועוד. לפעמים, בעקבות הערות של הרשויות הרלבנטיות או משוב מחתמים, החברה תגיש כמה טיוטות ותערוך בהן שינויים. שימו לב, הגשת טיוטת התשקיף לא מחייבת שהחברה תשלים את ההנפקה.
לאחר מכן החברה תצא ל-Road Show ותפגוש במהלכו משקיעים. כשבוע לפני ההנפקה יפורסם הטווח למחיר המניה בהנפקה שיקבע את השווי שלה. בסופו של התהליך נערך Pricing בו נקבע המחיר הסופי של המניה בהנפקה - המחיר בו היא תחל להסחר.
לאחר ההנפקה החברה נרשמת למסחר וניתן לסחור במניות שלה.
כאמור, לרוב לאחר ההנפקה ישנה תקופת חסימה בה בעלי המניות, ובהם גם אתם כעובדים ועובדות בהווה ולשעבר, לא יכולים למכור את המניות שלהם.
באופן פורמלי, החברות לא מחוייבות לשתף איתכם מידע כעובדים ועובדות (בהווה ולשעבר) לקראת הנפקות. המידע הרלבנטי יופיע בטיוטות התשקיף, בתשקיף ובדיווחים אחרים של החברה לבורסה שנגישים לציבור. חשוב להגיד, תשקיף הוא מסמך מורכב מאוד לקריאה והבנה, גם לאנשי מקצוע, ובעלי מניות או עובדים עשויים להיתקל בקשיים כשינסו לאתר בו או להסיק ממנו את המידע שמעניין אותם (כגון - כמות המניות או האופציות שהם צפויים להחזיק לאחר ההנפקה).
ישנן חברות שמנגישות את המידע לעובדים והעובדות בצורה פשוטה ובהירה ודואגות לעדכן את העובדים לקראת תאריכים חשובים שצריך להערך אליהם. אנחנו מאמינים שזו זכותכם שתהיה לכם שקיפות ונגישות למידע בנוגע לאופציות שלכם.
לעיתים, אם ההנפקה כוללת שינויים בתקנון או במבנה ההון של החברה אשר מצריכים את הסכמת כל בעלי המניות או בעלי האופציות, ישלחו לכם העובדים מסמכים לחתום עליהם. עם זאת, מסמכים אלו לא בהכרח יכללו את המידע שמעניין אתכם ובנוסף, לרוב יש לחברות ייפוי כח לחתום בשם העובדים והעובדים לשעבר.
הרווח שלכם בעקבות ההנפקה יקבע על פי מחיר המניה במועד בו תמכרו את המניות שלכם. לרוב, בתקופה הראשונה לאחר ההנפקה תהיו מנועים מלמכור את המניות בגלל תקופת החסימה (lock-up period) ואחריה תוכלו לבחור מתי התזמון המתאים עבורכם למכור את המניות על פי מגוון שיקולים.
הרווח שלכם ממכירת המניות יהיה הפער בין מחיר מכירת המניה (בהתאם למחיר המניה בשוק הציבורי במועד בו תמכרו אותה) לבין מחיר המימוש למניה שנקבע בחבילת האופציות שהוענקה לכם.
במקרים רבים, אם אתם מממשים אופציות למניות כאשר החברה כבר ציבורית, לא תדרשו לשלם מכיסכם את מחיר המימוש, מאחר והוא ינוכה ממחיר המניה שיועבר אליכם.
כמות האופציות שתוכלו לממש למניות בהנפקה תלויה בכמות האופציות שלכם שהבשילו (vested) עד מועד ההנפקה. לעומת זאת, אם עזבתם את הסטארטאפ לפני ההנפקה ומימשתם את האופציות שלכם, הפכתם בעלי מניות בחברה אז כבר שילמתם את מחיר המימוש של האופציות.
שימו לב: הרווח שלכם תלוי גם במיסוי על הרווח שלכם ממכירת המניות. על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה ברוב המקרים עובדים בסטארטאפים ישלמו מס רווח הון בגובה 25% מהרווח הנוצר ממכירת המניות (אחרי שהחברה הופכת לציבורית יכול להיות שחלק מהרווח שיהיה כפוף לשיעור מס גבוה יותר, כמו המס על המשכורת שלכם).
התשובה לשאלה זו עשויה להיות מפתיעה, אך בקצרה היא ׳לא׳.
כך למשל, אם מחיר המניה לאחר ההנפקה נמוך ממחיר מימוש האופציות שלכם - לא תרוויחו ממכירת המניות בשוק ההון במועד זה. אם תחליטו להמתין עם מכירת המניות למועד מאוחר יותר, ובינתיים מחיר המניה בשוק הציבורי יעלה - תוכלו להרוויח ממכירה של המניות במועד מאוחר יותר.
חשוב לזכור שמחיר המניה בשוק ההון יכול לעלות או לרדת בתקופות שונות וההחלטה בדבר מועד מכירת המניות תהיה תלויה בצורך האישי שלכם וכן בהערכה האישית שלכם ביחס למחיר המניה בעתיד.
צריך לקחת בחשבון שגם אם שווי החברה בהנפקה גבוה משווי החברה שלפיו קיבלתם את האופציות שלכם (ולפיו נקבע מחיר המימוש של האופציות), לפעמים יש עדיפות לבעלי מניות המחזיקים סוגי מניות מסוימים (עדיפות שנקבעה בהסכמי ההשקעה של החברה כשהייתה פרטית) שבמקרה של אקזיט יקבלו קדימות מבחינת חלוקה ותנאים מועדפים.
דבר אחרון שצריך לקחת בחשבון הוא תשלום מס שישפיע על התקבולים שלכם. על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה ברוב המקרים עובדים ישלמו מס רווח הון בגובה 25% מהרווח הנוצר ממכירת המניות.
שאלה זו רלבנטית עבור עובדים שעדיין מועסקים בחברה בזמן אירוע הנזילות. באופן עקרוני, תקבלו תגמול רק עבור האופציות שלכם שכבר הבשילו (vested) במועד אירוע הנזילות. תהליך האצה (אקסלרציה), יכול לקבוע שחלק מסויים מהאופציות שלכם יבשיל באופן מיידי בעקבות אירוע הנזילות בסטארטאפ.
חשוב לציין שאקסלרציה היא אירוע נדיר שכמעט ואינו קורה, זהו לא הסטנדרט המקובל בתעשייה. בכל מקרה, אתם יכולים לדעת האם אתם צפויים להינות מאקסלרציה מעיון בהסכם מענק האופציות שלכם (המסמך יכול להקרא Notice of grant או Options Award) - אם אתם זכאים לאקסלרציה זה יכתב שם.
שווה לציין שברוב החברות מוענקת אקסלרציה בנסיבות שמוגדרות בהסכם רק לעובדים בכירים מאוד, ולאחר שהתקיים משא ומתן בנוגע לכך. אם אתם במעמד הזה, מומלץ לוודא שסעיף האקסלרציה יהיה רחב ככל שניתן ויכסה טווח רחב ככל האפשר של אירועי החלפת מניות, שינוי שליטה בחברה, הנפקה וכיו"ב.
לעיתים, בעסקאות רכישה (M&A) לחברה יש גמישות גדולה יותר, והיא עשויה לדאוג שעובדי החברה יקבלו אקסלרציה חלקית או מלאה של האופציות במסגרת המו״מ עם החברה הרוכשת. אולם, זהו תהליך שאי אפשר לדעת בוודאות שהוא עומד להתקיים ואתם לא יכולים להסתמך עליו. בנוסף, שימו לב שאקסלרציה של האופציות שאינה קבועה מראש במענק האופציות עשויה לשנות את המיסוי על האופציות ולעיתים תהיה תלויה בקבלת רולינג ספציפי מרשות המסים.
עובדים שעזבו את הסטארטאפ ומימשו את האופציות שלהם הם בעלי מניות לכל דבר ועניין. אם זה המצב שלכם - תהנו מתגמול עבור המניות שלכם בעקבות ההנפקה כשתמכרו אותן בשוק ההון או במעמד רכישה של החברה.
בדומה לעובדים שעזבו, גם עובדים שעדיין מועסקים בחברה יוכלו לממש את האופציות שלהם שהבשילו למניות ולקבל תגמול כאשר ימכרו את המניות. עובדים שעדיין מועסקים בחברה עשויים לקבל לאחר ההנפקה חבילות חדשות של אופציות או מניות בחברה הנסחרת, שגם הן יבשילו לאורך זמן בדומה לאופציות. המטרה של חבילות אלה היא להמשיך ולשמר את העובדים אחרי ההנפקה (ואחרי שכבר נהנו מאירוע נזילות אחד) ולהגביר את המוטיבציה שלהם.
במידה רבה המועד בו תקבלו את הכסף תלוי בכם - או ליתר דיוק במועד בו תחליטו למכור את המניות שלכם בחברה שאחרי ההנפקה היא ציבורית. ברוב המקרים בתקופה שמיד אחרי ההנפקה שמוגדרת Lock-up Period לא תוכלו למכור את המניות שלכם בחברה. אורך התקופה משתנה מחברה לחברה ויהיה בדרך כלל כ-180 יום בחברות אמריקאיות. לאחר מכן תוכלו להחליט האם למכור את המניות באופן מיידי או להמתין עם המכירה מתוך אמונה שמחיר המניה יעלה עם הזמן וכך גם פוטנציאל הרווח שלכם. חשוב לזכור שמחיר המניה עלול גם לרדת והחלטת המכירה תהיה מבוססת, בין היתר, על ההערכות שלכם ביחס למחיר המניה בעתיד.
תקופת חסימה, או Lock-up Period, היא פרק הזמן מיד אחרי ההנפקה במהלכו בעלי המניות מנועים מלמכור את המניות שלהם. אורך התקופה משתנה מחברה לחברה ויהיה בדרך כלל בחברות אמריקאיות כ-180 יום. לאחר מכן תוכלו להחליט כבעלי ובעלות מניות האם למכור את המניות באופן מיידי או להמתין עם המכירה מתוך אמונה שמחיר המניה יעלה עם הזמן וכך גם פוטנציאל הרווח שלכם. לכל אחד ואחת ישנם שיקולים ואילוצים שונים המשפיעים על מועד המכירה.
תקופת החסימה בה לא ניתן למכור את המניות תקפה לכלל בעלי המניות בהם משקיעים, דרג ניהולי, עובדים ועובדי עבר שמימשו את האופציות. לעובדים בכירים בחברה או משקיעים מהותיים עשויות לעיתים להיקבע גם תקופות חסימה ארוכות יותר.
סעיף 102 לפקודת מס הכנסה קובע תנאים ״ידידותיים״ לתשלום מס לעובדים בעלי אופציות לפיהם העובדים ישלמו מס רווח הון בגובה 25% (ולא מס הכנסה) ורק בעת מכירת המניות (ולא בעת הקצאת האופציות או מימוש האופציות למניות). כלומר, תדרשו לשלם מס רק לאחר שתמכרו את המניות שלכם, בשוק ההון או בעסקת מכירה פרטית.
סעיף 102 הוא הטבה משמעותית לעובדים בסטארטאפים שלרוב שיעור המס השולי שהם משלמים על ההכנסה שלהם גבוה יותר מ-25%. כדי להינות מהטבה זו, עליכם לעמוד במספר תנאים כעובדי ועובדות החברה, כולל החזקת האופציות (או המניות שמומשו מהאופציות) אצל נאמן במשך שנתיים לפחות ממועד הענקת האופציות. אם לא תעמדו בתנאים הללו, תאלצו לשלם מס פירותי גבוה יותר. כך למשל, אם החברה מגיעה להנפקה או ל-SPAC תוך פחות משנתיים ממועד ההענקה של האופציות שלכם, והאופציות או המניות שמימשתם יומרו באופציות או מניות של החברה הציבורית, עדיין לא תידרשו לשלם מס כל עוד לא תמכרו את המניות (כי הן עדיין יוחזקו אצל הנאמן).
בעסקת של מכירת המניות בשוק הפרטי, בין אם עסקת סקנדרי (Secondary) בה נמכרות חלק ממניות החברה או עסקת מכירה של החברה כולה (M&A) סוגיית המיסוי עשויה להיות יותר מורכבת. יכול להיווצר מצב בו החברה כולה נמכרת ולמעשה "מאלצים" את העובדים שמחזיקים אופציות או מניות למכור את המניות שלהם, גם אם עדיין לא חלפה תקופת השנתיים ממועד הענקת האופציות. במקרה כזה העובדים יהיו חשופים לשיעור מס גבוה יותר, למרות שמכירת המניות לא היתה בהכרח לפי בחירתם. אבל, מרבית החברות ידאגו לפתרון לבעיה זו ויפנו לקבל אישור מרשות המיסים (ruling) לפיו העובדים עדיין יוכלו להנות ממס מופחת לפי סעיף 102, בכפוף לכך שהתמורה מהמכירה תוחזק אצל הנאמן עד תום תקופת השנתיים. לעומת זאת, אם זאת עסקת סקנדרי שבעלת המניות או האופציות בוחרת (אך אינה מחוייבת) למכור את המניות שלה לפני שחלפו שנתיים ממועד הענקת האופציות, אז החברה אינה יכולה לקבל ruling מסוג זה, והתמורה ממכירת המניות תחוייב במס פירותי (גבוה יותר ממס רווחי הון) בהתאם למדרגת המס השולי של העובדת.
חשוב לציין: האמור כאן הוא רק על קצה המזלג. היבטי המס עשויים להיות מורכבים יותר ולהשתנות משמעותית עקב תנאי עסקת המכירה או תנאים אישיים של העובדת בעלת המניות או האופציות. חשוב ומומלץ לקבל ייעוץ מס אישי במקרים כאלו, שיהיה מבוסס על תנאי העסקה ועל הנסיבות האישיות שלכם.
להרחבה נוספת בענייני מיסוי ואופציות, קראו את המדריך שפרסמנו בנושא.
בקצרה - עסקאות מיזוג ורכישה (הידועות בתור M&A, שזה ראשי תיבות של Mergers and Acquisitions) הינן עסקאות שמהותן חיבור של יחידות עסקיות שונות לכדי יחידה אחת. עסקאות אלו יכולות להתבצע במגוון אופנים ולרוב יביאו לשינוי הבעלות על החברה הנרכשת. לעיתים, פעילות החברה הנרכשת תמוזג לתוך החברה הרוכשת.
המוטיבציה של חברות לבצע רכישות יכולות מגוונות - למשל, לאפשר לחברה הרוכשת להפוך לבעלים של מוצרים או טכנולוגיות חדשים, להעניק לה גישה לכוח האדם והמומחיות של החברה הנרכשת וכו׳. במקרים רבים, החברה הרוכשת תרצה לשמר את העובדים של החברה הנרכשת, או חלק מהם, ולכן גם תציע להם תמריצים כספיים שיעודדו אותם להמשיך לעבוד בחברה (למשל, מניות של החברה הרוכשת).
כאשר נעשית עסקה במסגרתה נמכרות המניות של החברה הנרכשת, התמורה לרכישה יכולה להיות במזומן, במניות של החברה הרוכשת או בשילוב של השניים.
בעבר עיקר הרכישות של סטארטאפים בישראל היו על ידי חברות רב לאומיות, שלעיתים קרובות הקימו בעקבות הרכישה מרכז מחקר ופיתוח (R&D) מקומיים. בשנים האחרונות, כחלק מהצמיחה שמאפיינת את האקוסיסטם המקומי, גם חברות הייטק ישראליות בוגרות התחילו לרכוש סטארטאפים.
עסקאות מיזוג ורכישה יכולות להיבנות במגוון דרכים שישפיעו גם על התגמול של בעלי האופציות - כאלה שעובדים בחברה או כאלה שעבדו בה ומימשו את האופציות שלהם. חשוב לומר שמי שעזבו את החברה ולא מימשו את האופציות שלהם - לא יקבלו שום תגמול במקרה של עסקת רכישה או אירוע נזילות אחר.
עבור רכישה של חברת סטארטאפ, החברה הרוכשת יכולה לשלם כסף (זו תהיה עסקת מזומן) או להעניק לבעלי המניות, ובהם גם העובדים והעובדים שמימשו את האופציות שלהם, מניות בחברה הרוכשת (זו תהיה עסקת מניות). לעיתים, בעסקת M&A יהיה שילוב של שני הגורמים.
בעסקת מניות ישנו כמובן הבדל אם החברה הרוכשת היא ציבורית, וכך ניתן לממש את המניות שלה שערכן הוא ידוע (לרוב לאחר תקופת חסימה - בדומה לחסימה שלאחר הנפקה) בשוק ההון, או שהיא פרטית ולכן כל בעלי המניות צריכים להמתין לאירוע נזילות בחברה הרוכשת כדי שהמניות שלהם יהפכו לנזילות ויקבלו שווי לא רק "על הנייר".
בסוף, החלק החשוב מבחינתכם הוא מה קורה לאופציות שלכם באקזיט וכמה הן שוות. ואכן, כעובדים בסטארטאפ לרוב, התגמול יקבע על פי החלק היחסי של האופציות שלכם שכבר הבשילו (vested), כולל הבשלה במסגרת תהליך אקסלרציה (ראו פרטים בסעיף בנושא אקסלרציה). כעובדים לשעבר שמימשו את האופציות שלהם, תקבלו תמורה לפי כמות המניות שאתם מחזיקים והתנאים שנקבעים בעסקה עבור כל מניה מהסוג שאתם הבעלים שלה.
במקרים רבים הפעם הראשונה בה יוודע לכם על עסקת רכישה תהיה כתבה בתקשורת - שתפורסם הרבה לפני שנחתמה העסקה בין הצדדים. קחו בחשבון שהמידע בפרסומים הללו עלול להיות נכון לשלב שבו עוד מתנהל משא ומתן בין החברה הרוכשת והנרכשת, ולכן לא סופי. לכן, רגע לפני שאתם הולכים לקנות יאכטה או לסגור משכנתא על בסיס הכסף שאתם צפויים לקבל בעקבות האקזיט - כדאי להמתין שהפרטים המלאים יתבררו והעסקה תסגר.
אז איך תדעו שאכן יש עסקת רכישה?
כאשר הרוכשת היא חברה ציבורית (נסחרת בבורסה) ועסקת הרכישה היא מהותית מבחינתה (כלומר בגודל משמעותי יחסית לפעילותה עסקית), יהיה דיווח לבורסה בנוגע לרכישה. אולם, במקרים רבים רכישת סטארטאפ אינה נחשבת מהותית מבחינת החברה הרוכשת ולכן לא בהכרח יהיה דיווח בנוגע לכך.
במקרה שבשני הצדדים יש חברות פרטיות ואין להן אינטרס לפרסם את הרכישה - יתכן והעסקה לא תפורסם כלל באופן פומבי. בכלל, יש הבדל בין ההתנהלות של חברות שונות בתוך התהליך, וישנן חברות שיתנהלו בשקיפות וישתפו את העובדים בפרטי העסקה לאחר חתימתה, כולל הסברים על הנושאים הרלוונטיים להם.
השלב הראשון בדרך לעסקת מיזוג או רכישה הוא חתימה על הסכם. השלמת העסקה (הביצוע שלה בפועל) מתבצעת בשלב שנקרא closing. השלמת העסקה כוללת את העברת התמורה המשולמת על מניות החברה הנרכשת. התמורה יכולה לכלול כסף או מניות, או שילוב ביניהם, בהתאם למבנה המשפטי של העסקה, ובעקרון היא אמורה להיות מועברת לבעלי המניות לאחר השלמת העסקה. אם בעסקה יש רכיב של מניות, במקרה שהרוכשת היא חברה פרטית, המניות של החברה הנרכשת יוחלפו במניות של החברה החדשה שגם הן אינן נסחרות. אם הרוכשת היא חברה ציבורית אז המניות המתקבלו בעסקה אמנם תהיינה מניות של חברה ציבורית, אך כמעט תמיד תחול עליהן תקופת חסימה (lockup) שרק אחריה תוכלו למכור את המניות של בשוק ההון.
בין שני השלבים הללו (חתימה ו-closing) יכולים לעבור כמה חודשים. במהלך התקופה הזו תנאי העסקה יכולים להשתנות, למשל בעקבות דרישות רגולטוריות, אישורים הנדרשים לעסקה דוגמת הסכמה של ספק או לקוח מהותי או אישור של רשות התחרות. בנוסף, גם המחיר בעסקה עשוי להשתנות, אם הסכם המיזוג כולל מנגנון של שינוי מחיר בעקבות שינוי בעסקים של החברה הנמכרת או תנאים אחרים. לכם, כעובדים או עובדים לשעבר לא תהיה כמעט שקיפות בנוגע לתנאי העסקה שחשופים להנהלה החברה.
לעיתים קרובות, בין החתימה ל-closing ישלחו מסמכים לחתימה על ידי כל בעלי המניות - כולל העובדים והעובדים לשעבר. המסמכים הללו יכולים לכלול פרטים חשובים ביחס למבנה העסקה, סוג התמורה, הסכומים שצפויים להתקבל, מועדי התשלום ועוד. חשוב שתעברו על המסמכים האלו ותבינו את המשמעות מבחינתכם, לרבות מה המשמעות אם אתם חותמים על המסמכים או לא ואם אתם מעבירים אותם בזמן הנדרש על ידי החברה.
שימו לב: ברוב המקרים, גם אם מתבקשת הסכמתכם כבעלי מניות לעסקה, בפועל החברה יכולה לאשר את העסקה גם בלעדיה (בשל כמות המניות הקטנה יחסית המוחזקת על ידכם והוראות בעניין זה בתכנית האופציות של החברה). עם זאת, במקרים מסויימים, התוצאה של אי חתימה על המסמכים, או אי השלמה של הפרטים בזמן, עלולה לעכב את קבלת התמורה עבור המניות שלכם.
ישנם הבדלים במידת השקיפות שנוקטות חברות שונות בנוגע להנגשת מידע לעובדים לגבי הרכישה. ישנן חברות ששולחות הסבר קצר וידידותי בנוגע למסמכים ואף קובעות מפגש לשאלות ותשובות בו הן מציגות את משמעות העסקה עבור העובדים, ובחברות פחות ידידותיות לעובדים אתם עלולים לקבל ערימת מסמכים ללא הסברים עליהם תדרשו לחתום תוך יומיים. ההמלצה שלנו - לנסות לקבל מהחברה הסבר קצר במילים פשוטות על מה אתם מתבקשים לחתום ומה המשמעויות.
לא הרבה, אבל חשוב לשים לב לפרטים.
באירוע נזילות העובדים ובעלי המניות שמימשו את האופציות שלהם הם די פאסיביים. כלומר, לא תדרשו לקבל החלטה מתי לממש את האופציות שלכם כמו באירוע של הנפקה.
בגדול, כעובדים בחברה בעלי אופציות או כעובדים לשעבר שמימשו את האופציות שלהם, תקבלו לאחר או במהלך הרכישה מסמכים המתארים את העסקה עליהם תתבקשו לחתום כדי לקבל את הכסף לכיסכם. שימו לב, חשוב להקפיד למלא את המסמכים על מנת שתקבלו את התגמול לחשבון הבנק שלכם ללא עיכובים מיותרים.
ועוד טיפ קטן: שימו לב למטבע הרכישה - רוב עסקאות הרכישה מתבצעות בדולרים, אך ניתן לבקש מהגורם שמשלם (נאמן 102 או נאמן התשלומים בעסקה) לקבל את התמורה המגיעה לכם בשקלים או בדולרים - תבדקו ותחליטו מה עדיף מבחינתכם, לפי הנסיבות האישיות שלכם ולפי התנאים בבנק שלכם. הבחירה במטבע התשלום אמורה להופיע בטפסים שבהם אתם ממלאים את פרטי חשבון הבנק שלכם לצורך העברת התמורה.
לפעמים ממש בתחילת הדרך, עם חתימת ההסכם, ולפעמים ממש בסוף, כאשר תתבקשו לחתום על מסמכים להעברת הכספים, לפעמים אפילו רק לאחר השלמת העסקה (ה-closing). המחויבות של החברה בהקשר הזה משתנה בהתאם להוראות הסכם הרכישה ומסמכי החברה עצמה. לעיתים, כאשר הרוכשת היא חברה ציבורית והודעה על רכישת חברה אחרת עשויה להשפיע על מחיר המניה הנסחרת, אסור להגיד לעובדים על הרכישה לפני סגירת העסקה על מנת שהמידע לא ידלוף. לעיתים קרובות, סגירת העסקה תהיה כמה חודשים לאחר הפרסום הראשוני בנוגע לעסקה בתקשורת.
הרווח, או אופן חישוב הרווח שלכם, תלוי בעיקר במבנה העסקה, וכאמור, אין עסקת מיזוג ורכישה אחת זהה לאחרת ויש מגוון גדול של מבנים לעסקאות. חלק מהמורכבות נובע מהתמהיל שנקבע לרכיבי המזומן והמניות בכל עסקה.
ננסה לפשט בכל זאת את האופן בו ניתן לנסות ולחשב את הרווח: בעסקת מזומן (או בחלק של העסקה שמורכב ממזומן) יקבע מחיר לכל מניה. יכולים להיות כמה סוגים של מניות שכל אחת תקבל תמורה שונה ויהיו בעלי מניות מסוימים, משקיעים בחברה המחזיקים סוג מניות מסוים, שיכולה להיות להם עדיפות וקדימות בקבלת התשלום. התמורה שתקבלו היא המחיר לסוג המניה שאתם מחזיקים (עבור עובדים אלו יהיו כמעט תמיד מניות רגילות - , common shares) כפול כמות המניות שאתם מחזיקים. במרבית המקרים העסקה תכלול בתנאים זהים למניות גם אופציות עובדים שהבשילו (או מלוא כמות האופציות, אם נקבע תהליך של האצה - "אקסלרציה" במקרה של עסקת רכישה).
כדי לחשב את הרווח שלכם עליכם להחסיר את עלות מימוש האופציות מהתמורה שתקבלו - זהו הרווח לפני מס. על רווח זה תדרשו לשלם מס (לרוב, אם האופציות הוקצו תחת סעיף 102 - מס רווח הון בגובה 25%).
בעסקת מניות יקבע יחס להמרה בין כל מניה בחברה הנרכשת למניות בחברה הרוכשת. גם במקרה זה כמות המניות החדשות שתקבלו תלויה בכמות המניות שאתם מחזיקים (האופציות שמימשתם כשעזבתם את החברה) או בכמות האופציות שלכם שהבשילו. במקרה הזה אתם עדיין לא יכולים לדעת מה יהיה הרווח שלכם, מאחר והמניות שלכם עוד לא קיבלו שווי כספי.
שימו לב: גם אם קיבלתם בעסקה מניות של חברה ציבורית אשר יש להן שווי שוק ומחיר בבורסה, זה לא יהיה בהכרח המחיר במועד שתוכלו למכור את המניות. במקרים רבים תהיה תקופת חסימה - lockup - של כחצי שנה, והמחיר יכול להשתנות באופן משמעותי בתקופה הזו (כמובן - נקווה שהוא רק יעלה, אבל לא תמיד זה המצב).
התשובה לשאלה זו עשויה להיות מפתיעה, אך בקצרה היא ׳לא׳. כך למשל, לפעמים החברה נמכרת ב״מכירת חיסול״ בסכום הנמוך מסך ההון שהושקע בה. במקרים אלו מחיר המניה ברכישה משקף שווי נמוך משווי המניה בזמן שקיבלתם את חבילת האופציות שלכם, כלומר - נמוך ממחיר המימוש של האופציות שלכם. במצבים כאלה לעיתים התשלום יחזור קודם כל למשקיעים שיקבלו עדיפות, ויכול להיות שהעובדים כלל לא יקבלו כסף (או - אם אתם מחזיקים מניות - יתכן שתקבלו סכום הנמוך מסכום המימוש ששילמתם).
בנוסף, צריך לקחת בחשבון שלפעמים יש עדיפות לבעלי מניות אחרים שבמקרה של אקזיט יקבלו קדימות ותנאים מועדפים, בעיקר כאשר האקזיט הוא בשווי נמוך לשווי קודם של החברה. המניות שמוחזקות על ידי עובדים שמימשו אופציות הינן מניות רגילות (common stock) וקיימים משקיעים בחברה שקיבלו מניות המכונות "מניות בכורה" ( preferred stock), שכשמן כן הן - מועדפות או בעלות זכויות נוספות.
המשמעות היא שבאירוע של אקזיט בעלי מניות אלה עשויים לקבל עדיפות מבחינת התשלום על פני בעלי מניות רגילות, כך שיתכן שבעלי מניות בכורה יקבלו תשלום מסוים למניה ובעלי מניות רגילות יקבלו סכום נמוך יותר, או במקרה הרע - לא יקבלו תמורה כלל. הדבר יכול לקרות גם באקזיטים "גדולים", בהתאם לתנאי המניות השונות בחברה.
עובדים שעזבו את הסטארטאפ ומימשו את האופציות שלהם הם בעלי מניות לכל דבר ועניין. ככאלו תהנו מתגמול עבור המניות שלכם באירוע נזילות. גם עובדים שעדיין מועסקים בחברה יוכלו לממש את האופציות שלהם שהבשילו למניות ולקבל תגמול במעמד הרכישה. במקרים מסוימים החברה הרוכשת תטיב עם מי שעדיין עובדים בחברה באמצעות הענקת חבילת שימור, שמבוססת על מניות בחברה הרוכשת, בונוסים על פי עמידה ביעדים וכו׳.
אם אתם עובדים בחברה ויש לכם אופציות שהן unvested (כלומר עוד לא הבשילו) לחברה יש הרבה חופש להחליט מה לעשות איתן, למשל להאיץ את ההבשלה שלהן, להמיר אותן למניות החברה הרוכשת ועוד.
לעיתים קרובות החברה הרוכשת תרצה לשמר את העובדים בסטארטאפ הנרכש כדי שלא יעזבו לאחר האקזיט. הרי היא ביצעה את הרכישה כדי שתוכל להינות מהיכולות של כוח האדם המצוין שפיתח את הפתרונות שנרכשו בעסקה. לכן, במקרים אלה החברה הרוכשת תייצר תוכנית לשימור העובדים שתכלול תוכנית אופציות, מניות או בונוס כספי על בסיס תנאים מוגדרים מראש.
התוכנית הזו יכולה לשנות את מצב העניינים עבורכם כעובדים בסטארטאפ בזמן האקזיט - לפעמים חברה יכולה לרכוש סטארטאפ בסכום נמוך יחסית, כך שעבור האופציות המקוריות שלכם לא תקבלו תגמול משמעותי. אבל אתם עשויים להרוויח סכום משמעותי במסגרת תוכנית לשימור עובדים (כמובן - אם תישארו בחברה). גם בהקשר הזה, חשוב להבין את תנאי העסקה ולקבל תשובות מהחברה, על מנת שתוכלו לקבל את ההחלטות הנכונות עבורכם.
עסקת סקנדרי (secondary) היא אירוע רכישה משנית של מניות, כלומר אירוע בו מניות בחברה מחליפות ידיים מבלי שיכנס כסף לקופת החברה (כלומר הכסף יגיע לבעלי מניות קיימים בחברה בתמורה למניות שלהם). זאת בניגוד לסבבי גיוס הון ״רגילים״ בהם משקיעים, כמו קרנות הון סיכון, מזרימים כסף לקופת החברה בתמורה לקבלת מניות ולרוב יחד עם דילול האחזקות של בעלי המניות הנוכחיים.
בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר עסקאות סקנדרי בסטארטאפים ישראלים צומחים. ככל ששוק הסטארטאפים הישראלים מתבגר ומבשיל מתרחשות יותר עסקאות סקנדרי שבמקרים רבים הן כלי שנותן ליזמים, הנהלות ולעובדים את הרוגע הפיננסי המאפשר להם להמשיך לבנות את החברה - עד שיתרחש אירוע נזילות גדול כמו הנפקה או מכירה. ישנם גם גופי השקעות, כמו קרנות Private Equity, שמתמקדות בסוג עסקאות זה. גם החברה עצמה יכולה לרכוש את המניות שלה בעסקאות המכונות buy back.
החברה עשויה להציע לכם כעובדים בעלי אופציות שהבשילו או עובדים לשעבר שמימשו את האופציות שלהם להשתתף בעסקת סקנדרי. בתרחיש כזה יתאפשר לכם למכור עד שיעור מסויים מהאחזקות שלכם שיוגדר בדרך כלל על ידי החברה. זוהי הצעת רכישה במחיר מסויים למניה.
לא כל בעלי האופציות והמניות יכולים להשתתף בכל עסקת Secondary וזה משתנה בהתאם להגדרת סוג העסקה, דרישות של הרוכש או העדפה של החברה. למשל, יש עסקאות Secondary שמתקיימות לפני הנפקת החברה, כחלק מהליך ההכנה להנפקה, ובמקרים כאלו בדרך כלל כל בעלי המניות יוכלו להשתתף ובתנאים שווים. לעומת זאת, ישנן עסקאות שנעשות במהלך חיי החברה כחברה פרטית והן יוגדרו לפי שיקולים שונים. למשל, החברה עשויה להציע את הסקנדרי רק לעובדים שעדיין מועסקים בחברה. לעיתים, בגלל דרישה של הרוכש יציעו את העסקה רק לבעלי מניות מסוימים, כדי לא להתמודד ב-Secondary עם כמות גדולה של משקיעים קטנים.
ההתלבטות היא למעשה בין אירוע נזילות מובטח ובתנאים ידועים בטווח הזמן המיידי, לעומת אירוע נזילות תיאורטי, שאינו מובטח ותנאיו אינם ידועים, בעתיד. לכן, אם אתם מאמינים שהחברה תמשיך לצמוח והשווי שלה עתיד לעלות - זה יכול להיות שיקול לא להשתתף במכירה ולהמתין לאירוע נזילות עתידי שאתם מקווים שיהיה במחיר גבוה יותר.
בנוסף, ישנן נסיבות אישיות שמשפיעות על קבלת ההחלטות של כל אחד ואחת - למשל, האם אתם זקוקים לסכום הכסף שתוכלו לקבל מהמכירה בתקופה הקרובה? שאלה נוספת קשורה לתוכניות העתידיות שלכם בחברה - האם אתם מתכננים להמשיך לעבוד בה או שאתם מתכננים לעזוב בקרוב? ואם אתם מתכננים לעזוב - האם תכננתם לממש את האופציות שלכם למניות?
שיקול נוסף שעשוי להשפיע על ההחלטה שלכם הוא סוגיית המיסוי - אם אתם נמצאים בטווח של השנתיים הראשונות להענקת האופציות ותבחרו למכור אותן במסגרת סקנדרי, אתם עתידים לשלם שיעור מס גבוה יחסית - שיעור המס שאתם משלמים על ההכנסה שלכם ממשכורת (הגבוה משיעור מס רווחי הון, שתשלמו אם תמכרו את המניות לאחר חלוף השנתיים). בשורה התחתונה, אין תשובה אחת שנכונה לכולם ואתם צריכים לבחון את ההצעה בעיניים שלכם - הן מבחינת סיכון מול סיכוי - רווח וודאי היום לעומת רווח גבוה אך תיאורטי בעתיד בעתיד והן מבחינת ההעדפות האישיות שלכם והצרכים הפיננסיים שלכם - עכשיו ובעתיד.
בכל מקרה, כמו תמיד, נסו לוודא שיש בידכם את מלוא המידע הרלוונטי לעסקה כדי לשקול את ההצעה.
יש לכם עוד שאלות?